#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. א המתפיס בעלי מומים קבועים למזבח, הקדיש זכר לדמיו, וילדו, האם הולדות צריכים מום כדי להמכר ומדוע?	מתפיס בעל מום קבוע למזבח אין צריכים מום להפדות שלא יהא הטפל חמור מן העיקר, אבל בלא סברא זו לא היה נפדה תמים, מסיע לרבא דאמר הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף ואין נפדה תמים.	בכורות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. 'כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן <u>ונפדו</u> חייבים בבכורה ובמתנות, ויוצאים לחולין לגזז ולעבד, ולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם' משמע שקודם פדיונם אינם חייבים ואין יוצאים לחולין מדוע? <p dir=""rtl"">מה החידוש שולדן מותר?</p>"	"בכורה ומתנות - קסבר קדושת דמים מדחה מהבכור ומתנות.<p dir=""rtl"">יוצאים לחולין לגזז ולעבד - אין לסיע לר' אלעזר שאוסר קדשי בדק הבית בגיזה ועבודה, שכאן זה קדושת דמים למזבח ויבוא להחליף בתמים. </p><p dir=""rtl"">ולדן וחלבן - מה שהתירו היינו אפ' התעברו קודם פדיונם ונולדו אחר פדיונם, דאי לא פשיטא, אבל אם אף נולד קודם פדיונו קדוש.</p>"	בכורות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ב מנין שאין מקריבים בעלת מום בבמה גדולה, בבמה קטנה, בכור, מעשר, תמורה וולדות קדשים?	"במה גדולה - זה הפסוק הרגיל &quot;עורת או שבור&quot;. <p dir=""rtl"">במה קטנה - אמר רבי אלעזר &quot;לא תזבח לה' אלוקיך שור ושה וכו'&quot; </p><p dir=""rtl"">בכור - אף שקדוש בעל מום כתיב ביה בהדיא &quot;פסח או עיור כל מום רע לא תזבחנו&quot;. </p><p dir=""rtl"">מעשר - דס&quot;ד כיון שקדש במומו יקרב במומו גמר העברה העברה מבכור. </p><p dir=""rtl"">תמורה שקדשה במומה וולדות קדשים שקדשים במומן אגב אמם - &quot;רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך&quot; קדשיך זה התמורה, יהיו לך זה הולדות, הוקשו לנדריך [בתמורה אפשר ללמוד &quot;והיה הוא ותמורתו&quot; הוקש תמורה לו].</p>"	בכורות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד: ג [קדשי מזבח, קדשי בדק הבית ובעל מום מעיקרו האם היו בכלל העמדה והערכה?]<p dir=""rtl"">מדוע אמר רב יהודה אמר רב&nbsp;&nbsp;על המשנה 'קדם מומם את הקדשן... אם מתו יפדו' זו דברי ר&quot;ש?</p>"	"[בעל מום מעיקרו בין לר&quot;ש ובין לחכמים לא בעי העמדה והערכה ורק תני דבי לוי סוברים דבעי וקשה עליהם מאי &quot;אותה&quot;.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש סובר שקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו, בדעת חכמים ר&quot;ל סובר שקדשי בדק הבית היו וקדשי מזבח לא, ולר' יוחנן שניהם היו.] </p><p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר רב הא דתנינן בקדם מומם את הקדשן אם מתו יפדו כר&quot;ש ודלא תנא דבי לוי. הא דלא הוקים כרבנן - או דס&quot;ל כר&quot;ל ולא מיתוקם סיפא בקדם הקדשן את מומן יקברו [ואין לפ' יקברו משום שאין פודים את הקדשים לאכילם לכלבים, דאם כן לתני טריפה], ואב&quot;א ה&quot;נ ותני זו דברי ר&quot;ש ומחלקותו.</p>"	בכורות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ג מנין שאם קדם מומן את הקדישן שאין עושה תמורה?	&quot;לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב&quot; אם טוב ברע אסור ודאי שרע בטוב, אלא ללמד טוב מעיקרו עושה תמורה, רע מעיקרו אינו עושה תמורה. (ובתמורה ט. משמע מיתור טוב דהוי מצי למימר או רע בו ע&quot;ש)	בכורות יד:		
